זיהומים חוזרים בדרכי השתן

כללי

שני זיהומים בדרכי השתן בתוך פרק זמן של חצי שנה או שלשה זיהומים בתוך פרק זמן של שנה המתועדים בתרביות שתן.

הסתמנות

אירועים חוזרים של תכיפות, דחיפות וצריבה במתן שתן, עם או ללא כאבי מתניים או חום, כאשר בתרביות שתן צומח החיידק המחולל (השכיח ביותר: אי-קולי).

גורמים

זיהומים חוזרים בדרכי השתן עשויים להגרם על ידי מגע מיני, שאז מוחדרים החיידקים מן הנרתיק לתוך מערכת השתן.

גורמים נוספים כוללים אצירת שתן (הפרעה בריקון שלפוחית השתן), הפרעות אנטומיות שונות במערכת השתן, גופים זרים (כגון אבנים או תפרים/רשתות שנותרו מניתוחים קודמים לשיקום רצפת האגן), גידולים במערכת השתן, או הפרעה במערכת החיסון. גם חוסר של הורמון האסטרוגן (בעיקר לאחר גיל המעבר) גורם לשינויים בציפוי מערכת השתן ולנטיה לזיהומים.

תרשים 1: חמוציות המשמשות למניעת זיהומים בדרכי השתן באכילה, שתיה או בטבליות

מניעה

כאשר מדובר בזיהומים המופיעים לאחר מגע מיני מומלץ להטיל שתן באופן סדיר לאחר קיום יחסים (ולא לפני כן). על ידי כך שוטפים את החיידקים אל מחוץ למערכת השתן ומונעים התפתחות זיהום. במידה ואמצעי זה אינו עוזר ניתן לשקול נטילת אנטיביוטיקה במינון נמוך (טבליה אחת) סביב מגע מיני. זהו טיפול יעיל ביותר והוא כמעט נטול תופעות לואי.

על פי רוב גם לא מתפתחת עמידות של החיידק כנגד האנטיביוטיקה, ואם כן – ניתן להחליפה. במידה והזיהום אינו קשור למגע מיני יש לברר גורמים אחרים כגון אצירת שתן (על ידי מדידת שארית שתן באולטרסאונד לאחר השתנה), אבני כליה (ע"י אולטרסאונד או CT של הכליות והמערכת המאספת), וגוף זר- בעיקר לאחר ניתוח (על ידי הסתכלות לתוך שלפוחית השתן – בציסטוסקופיה).

בכל אחד מהנ"ל ניתן לטפל באופן ממוקד וכך לפתור גם את בעיית הזיהומים החוזרים. במידה וקיימת עידות למחסור באסטרוגן (ניתן להתרשם מכך בבדיקה גינקולוגית) ניתן להשתמש בקרם אסטרוגני לנרתיק אשר נספג גם לשלפוחית השתן. בנוסף על כך ניתן להשתמש בתכשירים המחמיצים את השתן כגון חמוציות (cranberries) (במיץ או ככמוסות) (תרשים 1), ויטאמין C, והיפרקס (חומצה היפורית). במידה והנ"ל אינם מועילים יש לשקול מתן אנטיביוטיקה מונעת במינון נמוך מדי לילה לפני השינה, למשך 2-3 חדשים.